פסק-דין בתיק ת"א 1661-07

מבוא - תמצית עניינם של התביעה והמחלוקת

1.      תביעה זו ששיעורה 592,467 ש"ח נפתחה על רקע סכסוך כספי שנתגלע בין בעלי הדין, אשר וכפי שיבואר להלן, כמידת קירבתם זה לזה בעבר כך ריחוקם זה מזה כיום.

2.      התובעת הינה אשה ערירית אשר לטענתה על רקע סכסוך קשה וארוך שנים עם בני משפחתה בהתייחס לרכוש ההורים, חששה מפני עיקול רכושה ע"י אחיה. משכך, ולאחר שנוצרו קשרי חברות ואמון בינה לבין הנתבע, שהינו קרוב משפחתה ושוטר במקצועו, ביקשה היא הימנו כי ירכוש עבורה, מכספה שלה ובנאמנות דירה ברחוב קדש 37/50 באשקלון (להלן: "הדירה").   

         הדירה האמורה נרכשה ביום 15.6.06 ע"ש הנתבע תמורת 118,500 $ ותמורתה מומנה, ע"פ הנטען, ע"י התובעת, למעט סך של 8,500 $ ופירוט בעניין זה ניתן בסעיף 6 לכתב התביעה.

         התובעת לטענתה ביקשה מהנתבע כי יתן בידה מסמך המעגן את דבר הנאמנות ואף יערוך צוואה לטובתה והוא מצידו הסכים לכך, אלא שדחה מעת לעת ישום הסכמתו זו.

         משנוכחה התובעת לראות כי הנתבע מתחמק ממתן מסמכים בידיה כאמור ומשהתחוור לה כי הוא משכיר את הדירה שלא על דעתה ואף מבקש למכרה, נתעורר חשדה ומשכך ביקשה היא מהנתבע את השבת הכספים, אלא שהלה סירב לכך בטענה לפיה נתנה היא מתנה בידו.

על רקע האמור מטיחה התובעת בנתבע טענות קשות בדבר הפרת האמון מצידו וניצולו של מצבה הנפשי והרפואי תוך שתובעת היא הימנו את השבת הכספים שנתנה בידו לרכישת הדירה - 110,000 $ בצירוף הפרשים כחוק (521,467 ש"ח סך הכל) וכן את שווי דמי השכירות שנטל הנתבע לידיו מהשכרת הדירה (21,000 ש"ח)  ופיצוי על עוגמת נפש בסך של 50,000 ש"ח.

3.      הנתבע לטענתו הופתע עד מאוד להיווכח בתביעה זו אשר משוללת כל יסוד הינה.

הנתבע מאשר כי בין הצדדים נרקמו יחסי קירבה ואמון, אולם לשיטתו תביעה זו נעוצה אך באי שביעות רצונה של התובעת מבחירתם של הנתבע ובת זוגו להתרחק במידת מה הימנה, או אז שינתה התובעת פניה והחלה לדרוש השבת הכספים שניתנו לנתבע במתנה.

         הנתבע לטענתו הבהיר כי אין בכוונתו למכור את הדירה ולהשיב את המתנה שניתנה לו, אולם והואיל והתובעת טענה כי היא זקוקה לכספים לצורך טיפולים רפואיים, הביע נכונות לסייע לה במימונם  באם ידרש הדבר.

         זאת ועוד, הנתבע מכחיש קבלתם של כספים בהיקף כנטען ולשיטתו קיבל מאת התובעת סך של 334,600 ש"ח בלבד (שערכם כ- 75,000 $) בעוד שאת ההפרש הנדרש לצורך רכישת הדירה מימן הוא עצמו תוך הסתייעות, בין השאר, בכספי הלוואה מהבנק.

4.      המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה למעשה הן על שיעור הכספים אשר נתנה התובעת בידי הנתבע והן על יעוד נתינתם ולמעשה - המסגרת המשפטית במסגרתה הועברו אם במסגרת יחסי נאמנות (כשיטת התובעת) ואם כמתנה (כשיטת הנתבע).

5.      מטעם התובעת העידו התובעת עצמה, עו"ד זכריה אלדד אליו פנתה התובעת תחילה בעניין סכסוך זה, מר יהושוע כהן - ידידה, מר נהרי אבנר - מתווך אליו פנה הנתבע והגב' רות אסף שהינה חברתה מזה שנים של התובעת.

         מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו, חברו  - מר עזרא עוזר שסייע לו במימון  הרכישה, הגב' דש בשנייב - בת זוגו וכן אימו - הגב' זהבה אביבי.

6.      אציין כבר עתה כי נסיונות שנעשו לפשר בין הצדדים, לרבות בסיועו של מגשר, לא צלחו ועל כך אין אלא להצטער ובפרט לאחר שמיעת העדויות אשר הניחו בפני בית המשפט תשתית שיש בה כדי ללמד על יחסי קירבה, חמלה אנושית, עזרה הדדית ואמון אשר אינם עוד בנמצא על רקע תביעה זו.

         הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב לאחר שמיעת העדויות והכרעתי להלן תינתן תוך התייחסות לנטען בסיכומים אלה.

דיון והכרעה

שיעור הכספים שניתנו בידי הנתבע

7.      הואיל וסכום התביעה נגזר משיעור הכספים אשר נתנה התובעת בידי הנתבע, הרי שמצאתי מקום להקדים וליתן הדעת למחלוקת העובדתית הנוגעת לשיעור זה (זאת הגם שתוצאת פסק הדין מובילה לכך שהכרעה זו נותרת רלבנטית אך לענין פסיקת ההוצאות).